אמלח באריזת מתנה 

רקע

לפני מספר ימים (7.8.23), דחה בית משפט השלום בנצרת בקשה לסעד זמני בנושא השבת טובין שנתפסו (1). מדובר במשלוח שחלק ממנו כלל חלקים של אמצעי לחימה (אמל"ח). הדיון בבית המשפט היה, האם לבית המכס סמכות לחלט את יתר הטובין שבמשלוח, שאינם האמל"ח. 

מה היה סיפור המקרה?

התובע הוא תושב הרשות הפלסטינית. בחודש מרץ 2023 ייבא  מכולה מחו"ל לישראל. בית המכס חיפה ביצע חיפוש, ומצא במכולה חלקים של אמל"ח, והודיע על תפיסה וחילוט המכולה. 

יש לציין כי היבוא כלל טובין נוספים, שאינם אמל"ח, ובית המכס הודיע על חילוט כל הטובין. 

היבואן פנה לבית המשפט וביקש להשיב לו, בסעד זמני, את הטובין שאינם אמל"ח. 

התובע טען כי לא ידע על הימצאות אמצעי הלחימה במכולה ומדובר בטעות של הספק.  

כמו כן, טען התובע כי נחקר במשטרה שעתיים ושוחרר ללא אמצעים מגבילים, הוא תושב הרשות הפלסטינית, כך שאם היה חשד פלילי כלפיו, אין ספק שלא היה משוחרר.

התובע טען שאין לבית המכס עילה חוקית להמשך החזקת יתר הטובין שבמכולה, כמו כן טען שלא נערך לו שימוע. מנגד, טען בית המכס הוא תפס את הטובין בהתאם לסמכויותיו על פי פקודת המכס, הוסיף וטען כי התובע אינו הבעלים האמיתי אלא ייבא עבור אחרים. 

מה פסק בית המשפט?

סעיף 204 לפקודת המכס מקנה למדינה סמכות לתפוס ולחלט טובין, אם מתקיימת עילת חילוט, על פי אחד או יותר מסעיפי המשנה של סעיף 204. 

במקרה זה, בית המשפט פסל ארבעה סעיפי חילוט והצדיק רק אחד. 

בית המשפט קבע כי סעיפים 204(1), 204(2), 204(9) ו-204(13) אינם חלים כאן, כלומר, הם אינם מצדיקים את החילוט.

סעיף 204(1) קובע כי יחולטו טובין מוברחים, כאשר "הברחה" מוגדרת כיבוא במטרה להונות את המדינה או לעקוף איסור - בית המשפט קבע כי אם תתקבל טענת היבואן שלא ידע על האמל"ח, לא יהיה ניתן להוכיח כוונה שלו לבצע הברחה, וסעיף זה נופל. 

סעיף 204(2) קובע כי יחולטו טובין שיובאו בהפרת איסור. בית המשפט קבע כי אין טענה שיתר הטובין במכולה יובאו תוך הפרת איסור, שהרי האיסור אם חל, חל רק על האמל"ח, על כן סעיף זה נופל. 

סעיף 204(9) קובע כי יחולטו טובין שלגביהם הוגשה הצהרת יבוא כוזבת. בית המשפט דחה את טענת בית המכס, כי אם התובע ייבא עבור אחרים, היה עליו להגיש שתי הצהרות יבוא ולא אחת, וקבע כי לא הוכח קיומו של נוהל כזה. ועל כן, סעיף זה נופל.

סעיף 204(13) קובע כי יחולטו טובין שהוצפנו כדי להתחמק מתשלום מכס - בית המשפט קבע כי אם תתקבל טענת היבואן שלא ידע על האמל"ח, לא יהיה ניתן להוכיח כוונה שלו להתחמק מתשלום וסעיף זה נופל. 

על אף כל זאת, בית המשפט קבע כי סעיף 204(14) מתקיים במקרה זה ומצדיק את החילוט. סעיף 204(14) קובע כי יחולטו: "אריזה שהצפינו בה טובין שלא פורטו בהצהרת יבוא או בהצהרת יצוא או שנארזה בדרך העלולה להטעות את פקיד-המכס".

סעיף 1 לפקודת המכס מגדיר אריזה: "לרבות כל דבר שטובין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו".

בית המשפט קבע, כי יתר הטובין שבמכולה, על פי הגדרה רחבה זו, היוו בעצם "אריזה" שהסתירה את האמל"ח ולכן סעיף זה מצדיק את חילוט הטובין שבמשלוח, כולל אלה שאינם אמל"ח.

בשולי הדברים, בית המשפט מצא אמנם שבית המכס לא ערך ליבואן שימוע, אך בנסיבות העניין קבע כי מדובר בעניין לא משמעותי, שכן לתובע ניתנה ההזדמנות לערער על החלטת המכס, להגיש מסמכים וכיו"ב. 

בבחינת "מאזן הנוחות", קבע בית המשפט כי הנזק שייגרם ליבואן הוא כספי, כי אם תתקבל תביעתו בסוף הוא יוכל לקבל פיצוי מהמדינה שישיב את המצב לקדמותו. לעומת זאת, הנזק שייגרם מדינה משחרור המשלוח הוא פגיעה באמצעי ההרתעה, לפי בית המשפט, נזק גדול יותר. 

על כן, בקשת היבואן לסעד זמני נדחתה, והוא חויב בהוצאות של 6,000 ש"ח. בית המשפט הורה בכל מקרה לרשות המכס לא לבצע שינוי בטובין, עד להכרעה בתביעה העיקרית שתמשיך להתברר. 

מה ניתן להעיר על פסק-הדין?

מעניין לציין כי במקרה זה, הצליח היבואן לשכנע את בית המשפט בשלב מקדמי זה, לדחות ארבעה סעיפי חוק המאפשרים חילוט טובין.

הסעיף היחיד שבו השתכנע בית המשפט, הוא כי הטובין שאינם אמל"ח, מהווים אריזת-סתר עבור האמל"ח, כאשר בית המשפט הפנה להגדרה הרחבה של "אריזה" בפקודת המכס.

הגדרת "אריזה" על פי פקודת המכס כבר עלתה לדיון בעבר. לשם ההשוואה, בשנת 2010, ניסו יבואנים של דגים קפואים לטעון בבית המשפט, כי הקרח המהווה זיגוג לדגים, הוא "אריזה" על פי אותה ההגדרה שבפקודת המכס, ועל כן, את המכס יש להשית רק על משקל הדג ללא אותה "אריזת קרח". בית המשפט דחה את הטענה, וקבע כי הקרח הוא חלק מן המוצר ולא אריזה (2). 

הפניות:

(1) ת"א (שלום נצרת) 25219-07-23 שאהר חמורי נ' בית המכס חיפה, החלטה מיום 7.8.23, כבוד השופט דניאל קירס. ב"כ הצדדים: ליבואן - עו"ד ג'ריס דחדולי. לבית המכס חיפה - עו"ד סמא ח'ורי-זיינה, מר חגי שרויאר- פרקליטות מחוז צפון אזרחי. היבואן רשאי לנסות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. 

(2) ת.א. (שלום ירושלים) 13544/07   דגי תנובה 2002 בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל- אגף המכס והמע"מ (30.12.10); הערעור נדחה בע"א (מחוזי ירושלים) 30200-02-11 דגי תנובה 2002 בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ) (26.1.12);